אני קוראת את הספר " צוללים קדימה " של דבורה עומר
הספר מרגש אותי מאוד .
הספר מרגש מאוד ואני אישית אהבתי אותו מאוד אני חושבת שהרבה יאהבו אותו אם יקראו . מתואר על ילד שהוא בעצם המספר שאחרי שנים הוא מחליט לשחזר את העבר שלו בעצם את מה שחווה מילדותו עד היותו גדול וכבר אבא . אני חושבת שהספר הוא ספר ממש יפה וזה ספר שכל ישראלי ירצה לקרוא אותו ויאהב אותו . בספר יש חוויות רבות שלא כולם עוברים אותן . אני חושבת שהספר מדהים ואהבתי אותו מאוד .
הספר מרגש אותי מאוד .
פרק א' - התחלתי לקרוא את הפרק הראשון והבנתי שמסופר על חלום של מישהו מתואר על ילד קטן שנולד באלג'יר שהוא ומשפחתו עברו למרוקו ולא נשאר הרבה מזיכרונותיו באלג'יר ארץ הולדתו . אני חושבת שלעבור ככה מארץ המולדת לארץ אחרת שאני לא מכירה זה דבר נורא משום שהכול משתנה : השפה משתנה, האנשים שונים והתרבות שונה ועוד כשאתה ילד קטן וכשתגדל אתה תרצה לזכור דברים מהארץ בה היא שייכת לך ואתה כולך תהיה מסוקרן . מוזכר גם שאמו של טבול נפטרה באותו יום שנולד . הוא מספר כמה הוא רוצה וחולם לעלות לארץ ישראל ורוצה להיות איש צפרדע דבר זה העלה בי את התחושה הזאת לרצות משהו ולא לוותר עליו כי רק אז אני יוכל להגשים אותו . טבול נמצא בין שתי אופציות האחת לעזוב הכול וללכת לאן שתמיד חלם או להישאר עם אביו ולוותר על החלום שלו . במקרה כזה לא הייתי יודעת מה לעשות, באיזה אופציה לבחור כי זה דבר מאוד קשה להחלטה עוד בגיל צעיר . לבסוף טבול החליט לעזוב ולעלות לארץ ישראל שהוא מלא במחשבות .
פרק ב' - בפרק ב הרגשתי סקרנות ומתח כי לא ידעתי מה יעבור בראשו של טבול לאחר שהגיע לישראל וגילה ששונה שם לא כפי שחשב חשבתי לעצמי שהוא בעצם מרגיש בדידות כי אין לו חברים דבר שבאותו רגע העציב אותי כי טבול לא מצא את עצמו שם . שהמשכתי לקרוא גיליתי אכזבה משום שטבול התאכזב, הוא עבד כל כך קשה שם בישראל וכל זה למען איש הצפרדע כלומר הצולל שחולם להיות אבל לאט לאט הוא מבין שזה לא עוזר לו ולא מתקדם לשום מקום אז הוא מחליט לעזוב את הקבוצה שלו בלי ידיעה לאיפה ילך דבר שהוסיף לי עוד מתח .
פרק ג - בפרק הזה גיליתי עוד אכזבה כי לאחר שטבול עזב את הקבוצה שלו והתגייס לצבא שינה את שמו אפילו לשחר, הוא הכיר שם בחור בשם אסף והם נהיו חברים טובים שהיה להם במשותף כי שניהם רוצים להיות צוללנים ולבסוף אסף עובר ומתקבל ליחידת הצוללים ואני חושבת שזאת לא אשמתו של אסף שהתקבל הוא לא עשה את זה בכוונה ונטש את שחר כי גם לו יש את אותו חלום וכשהוא בדרך להגשים אותו הוא הולך למקום בו הוא יתקדם לאיפה שירצה להיות . אבל האכזבה בה החבר היחיד שלך עובר ועוזב אותך למקום אחר ואתה נשאר ולא מתקדם בכלל זאת הרגשה לא נעימה .
פרק ד - שהתחלתי לקרוא את הפרק ראיתי שאין אכזבות, אסף ושחר נפגשים ושחר מוזמן לביתו של אסף שם הוא מכיר את משפחתו והכל טוב ויפה אך כאשר הגיע הזמן של שחר להתחיל לפעול הוא מתכנן תכנית בה הוא ידבר עם המפקד של היחידה הוא כל כך חיכה לדבר אתו וכאשר מצליח הוא פונה אליו בבקשה שהוא רוצה להיות ביחידה . אני חושבת שבמקרה הזה מה ששחר עשה זה לקחת סיכון משום שקשה מאוד לדבר עם המפקד ולבקש ממנו להיות בפנים אבל גם אמרתי לעצמי שכל הכבוד שככה הוא מתעקש על המקום שלו להיות שם בפנים .
פרק ה- בפרק הזה שחר עושה את המבחנים וחושש מהם, הוא לא יודע מה יגיד במבחנים או על מה כבר יכולים לשאול אותו . שקראתי את ההתחלה כולי התמלאתי סקרנות איך יעברו לו המבחנים ואם יעבור אותם ויוכל סוף סוף להגשים את החלום שהוא הגורם לכך שעלה בעצם לארץ ישראל . בפרק הזה התחלתי לחשוב לעצמי שאם שחר לא יעבור את המבחנים ולא יתקבל ליחידת הצוללים אז מה בעצם יהיה כי עוד פעם תתגלה אכזבה .
פרק ו - פרק שכולו אושר כי סוף סוף מתקבל שחר ליחידה . באותו רגע אמרתי לעצמי שזה הדבר שכל כך רצה כל הזמן וחיכה לו והנה הבשורה שהוא מתקבל ליחידת הצוללים ובדרך להגשים את חלומו מילאה את שחר באושר ובלי דאגות כי הוא האמין בעצמו, עכשיו הוא יודע שהוא ביחידה אבל צריך לשמור על מקומו כדי שלא יוציאו אותו משם . בהמשך הפרק שחר מתחיל לגלות את עצמו תוך כדי האימונים הוא מבין שהוא באמת אוהב את זה למרות שהאימונים קשים מאוד והוא מבין שזה הדבר שרוצה בחייו כלומר להיות צולל . אני חושבת שכל אחד טוב במשהו ואוהב אותו אם זה ציור או צולל כמו שחר .
פרק ז - כשקראתי את הפרק הבנתי ששחר לא חושש מכלום יותר ואפילו יצא למין משימה בים ועבר על החוק כי צלל במקומות אסורים . מבחינה חברתית לשחר אין חברים וזה לא מפריע או אכפת לו שהוא לא מתחבר לאנשים וגם אנשים לא מתחברים אליו משום שרק החלום מעניין אותו והוא מרוכז רק בחלומו להיות צולל . אני חושבת ששחר עשה טעות בדבר הזה ולא חשב בהיגיון משום שהסביבה החברתית חשובה מאוד במיוחד במקום בו אתה רוצה להישאר המון זמן והוא צריך להיפתח יותר לאנשים האחרים סביבו ולא לריב איתם ופשוט להיות נחמד אליהם כי ככה גם הם יהיו נחמדים אליו ויאהבו אותו . כשהמשכתי לקרוא ראיתי פתאום שהמפקד רוצה להעביר את שחר ליחידה אחרת בדיוק בגלל החברה שהוא לא מתחבר לאנשים ביחידה ודבר זה חשוב מאוד ביחידת הצוללים אז שחר שכנע את המפקד לתת לו זמן לשנות את זה .
פרק ח - פרק מלא במחשבות של שחר איך להשתנות ולהיות חברותי . הניסיון של שחר להתחבר לאחרים תוך כדי משימות בים לדוגמה הוא ואורי אחד מיחידת הצוללים יצאו למשימה בים והם בעצם לא ביצעו אותה בגלל אורי אך שחר לא רצה להלשין לצביקה המדריך רק בשביל שייצא חבר טוב ופה רואים את ההשתדלות שלו .אני חושבת ששחר עושה נכון בכך שהוא שותק לאחרים ולא תוקף אותם על דברים מעליבים שאמרו וסופג הכול . וכל זאת בשביל להישאר ביחידת הצוללים אך הבעיה היא שהוא לא מודע לזה שגם אם המפקד לא היה אומר לו לעזוב שחר עדיין צריך להתחבר לאחרים ולפי דעתי אם הוא יצליח להתחבר יהיה לו יותר כיף בלי כל תלונות .
פרק ט - שחר סוף סוף אמר לדלית מה שהוא מרגיש אליה בזמן שהם נפגשו ודיבר איתה על כל מה שקורה בבסיס.
בפרק הזה קיוויתי ואמרתי לעצמי שהוא חייב לספר לה שהוא רוצה שהם יהיו חברים והנה זה קרה והצליח כי בסוף היא אמרה שהיא חיכתה לו הרבה זמן . לבסוף שחר מחליט לספר על התקרית שהייתה עם אורי (החבר למשימה בים ) לצביקה ולדעתי זו החלטה נכונה כי כמה שצריך להשתלב לחברה דבר כזה צריך לספר, והנה שחר לא רק סיפר לצביקה אלא הוא סיפר גם לחברים של אורי מול אורי ובסוף כולם היו בעד שחר מה שמראה שניסיון ההשתלבות שלו הצליח .
פרק י - פרק מלא בתקווה ופחד בקשר לניסיון שהיה לשחר במשך חודש והאם הצליח בזה . שחר הציל את אורי מכריש בים למרות כל המלחמה הזאת שיש בניהם הוא לא רצה שיקרה לו משהו וגם אולי זה יעזור בכך שאורי יירגע עם העניין שיש לו עם שחר . אחרי המקרה שהיה עם הכריש אורי הודה לשחר . לפי דעתי שחר יצא כאן אמיץ וגיבור בצעד שעשה שהחליט להציל את שחר ואני חושבת שלא כל אחד היה עושה מעשה כזה .
פרק יא - כן שחר הצליח בניסיון שהיה לו במשך חודש והנה סיים את קורס הצוללים בהצלחה . הוא לא ניתק קשר עם חבריו שהכיר שם בקורס ואף הכיר חברים חדשים ללא קושי . לפי מה שקראתי בפרק ניתן לראות ששחר התגבר על הקושי שהיה לו במציאת חברים ועכשיו הוא מלא בביטחון . ימים עברו והנה הוא מתבגר ומתחתן עם דלית והכל עובר בהצלחה אפילו ירח הדבש הארוך והמהנה שלהם רק דבר שהעציב אותו כל הזמן זה אביו ואחיותיו שלא ענו לו לשום מכתב ששלח אליהם והנה נולד בן ושחר מספר על כך במכתב לאביו וגם מקבל תשובה בהפתעה שאבא מתכוון להגיע לביקור . הפגישה בניהם אחרי כל כך הרבה שנים ריגשה אותי מאוד ובפרק הזה הכול קורה כל כך מהר ויש המון פרטים כמו הידיעה המעציבה על רוזה שנפטרה ולא זכתה לראות את שחר .
פרק יב - התחילה מלחמה " מלחמת ששת הימים " ושחר שהה ימים רבים בתוך הצוללת בדרך למבצע קומנדו .
הפרק הזה העלה בי פחד והתחלתי להבין קצת יותר על המלחמה וראיתי הכול מהצד למשל הפגיעה בצוללת שבו שחר היה . שהצוללת הגיעה לנמל האויב שוב חשתי בפחד אם ייהרגו אנשים או מה יעלה בגורל כל הלוחמים שנמצאים בתוכה . הרגע שהכי חששתי ממנו הוא הרגע בו שחר עזב עם עוד כמה את הצוללת והתפללו להצליח במשימה ושוב לחזור לצוללת בחזרה לארץ בשלום .
פרק יג - בפרק הזה הייתה הרבה תקווה האם שחר וחבריו למשימה יצליחו בה, כל הפרק היה מלא במתח ואני חושבת שהלוחמים האלה גיבורים גדולים שעשו צעד מסוכן . שחר והאחרים לקו על עצמם את המשימה עם כל הפחד שהיה עליהם ואני חושבת שזה מדהים .בסוף הפרק ראיתי שפתאום יש אזעקה ומשם לא ידעתי מה יעלה בגורלם .
פרק יד - שחר והלוחמים נתפסו . באותו רגע פחדתי להמשיך לקרוא כי לא ידעתי מה יקרה להם האם ייענו אותם וימותו וכן זה קרה כלומר הם לא מתו אבל עינו אותם מכות רצח זה אחר זה בתורות . הפרק המשיך מרגע לרגע למתוח וכל הפרק רק עלתה בי שאלה אחת והיא האם הם ימותו . היו רגעים שהיה קשה לי לקרוא כי פחדתי ממה שעלול לקרות להם ורק קיוויתי שהם יצליחו לברוח בחזרה לארץ . ברגעים שעינו את שחר אמרתי לעצמי שהוא מאוד חזק שהוא לא נשבר ומספר דברים אחרי כל מה שעושים לו שם ואני חושבת עליו שהוא גיבור אמתי ולא רק הוא גם עמוס יוסי יפתח אסף ובוקי . באותו רגע שלקחו את כל אלה למקום לא ידוע והודיעו להם שהם הולכים למות פחדתי נורא .
פרק טו - הפרק האחרון עם סוף טוב כמו כל הסיפורים . בפרק הזה הייתי מלאת תקווה ואושר . שחר והאחרים הצליחו לברוח וחיכו רק לספינה מהארץ שתבוא לקחת אותם, הם היו כל כך מותשים אבל עדיין לא איבדו תקווה . הרגע שהם ראו את הספינה מהארץ ששייכת להם מתקרבת לכיוונם עלה בי אושר והוצפתי שמחה והנה הספינה הזאת הצילה את חייהם כי מי היה יודע עד מתי היו מחזיקים מעמד ולבנתיים הם החזיקו מעמד המון זמן אבל אם הספינה לא הייתה מגיעה אליהם היה יכול לקרות אסון . הם הגיעו לארץ ונחשבו כגיבורים, הם חזרו לביתם בשלום והסוף הוא סוף טוב ויפה .
פרק ג - בפרק הזה גיליתי עוד אכזבה כי לאחר שטבול עזב את הקבוצה שלו והתגייס לצבא שינה את שמו אפילו לשחר, הוא הכיר שם בחור בשם אסף והם נהיו חברים טובים שהיה להם במשותף כי שניהם רוצים להיות צוללנים ולבסוף אסף עובר ומתקבל ליחידת הצוללים ואני חושבת שזאת לא אשמתו של אסף שהתקבל הוא לא עשה את זה בכוונה ונטש את שחר כי גם לו יש את אותו חלום וכשהוא בדרך להגשים אותו הוא הולך למקום בו הוא יתקדם לאיפה שירצה להיות . אבל האכזבה בה החבר היחיד שלך עובר ועוזב אותך למקום אחר ואתה נשאר ולא מתקדם בכלל זאת הרגשה לא נעימה .
פרק ד - שהתחלתי לקרוא את הפרק ראיתי שאין אכזבות, אסף ושחר נפגשים ושחר מוזמן לביתו של אסף שם הוא מכיר את משפחתו והכל טוב ויפה אך כאשר הגיע הזמן של שחר להתחיל לפעול הוא מתכנן תכנית בה הוא ידבר עם המפקד של היחידה הוא כל כך חיכה לדבר אתו וכאשר מצליח הוא פונה אליו בבקשה שהוא רוצה להיות ביחידה . אני חושבת שבמקרה הזה מה ששחר עשה זה לקחת סיכון משום שקשה מאוד לדבר עם המפקד ולבקש ממנו להיות בפנים אבל גם אמרתי לעצמי שכל הכבוד שככה הוא מתעקש על המקום שלו להיות שם בפנים .
פרק ה- בפרק הזה שחר עושה את המבחנים וחושש מהם, הוא לא יודע מה יגיד במבחנים או על מה כבר יכולים לשאול אותו . שקראתי את ההתחלה כולי התמלאתי סקרנות איך יעברו לו המבחנים ואם יעבור אותם ויוכל סוף סוף להגשים את החלום שהוא הגורם לכך שעלה בעצם לארץ ישראל . בפרק הזה התחלתי לחשוב לעצמי שאם שחר לא יעבור את המבחנים ולא יתקבל ליחידת הצוללים אז מה בעצם יהיה כי עוד פעם תתגלה אכזבה .
פרק ו - פרק שכולו אושר כי סוף סוף מתקבל שחר ליחידה . באותו רגע אמרתי לעצמי שזה הדבר שכל כך רצה כל הזמן וחיכה לו והנה הבשורה שהוא מתקבל ליחידת הצוללים ובדרך להגשים את חלומו מילאה את שחר באושר ובלי דאגות כי הוא האמין בעצמו, עכשיו הוא יודע שהוא ביחידה אבל צריך לשמור על מקומו כדי שלא יוציאו אותו משם . בהמשך הפרק שחר מתחיל לגלות את עצמו תוך כדי האימונים הוא מבין שהוא באמת אוהב את זה למרות שהאימונים קשים מאוד והוא מבין שזה הדבר שרוצה בחייו כלומר להיות צולל . אני חושבת שכל אחד טוב במשהו ואוהב אותו אם זה ציור או צולל כמו שחר .
פרק ז - כשקראתי את הפרק הבנתי ששחר לא חושש מכלום יותר ואפילו יצא למין משימה בים ועבר על החוק כי צלל במקומות אסורים . מבחינה חברתית לשחר אין חברים וזה לא מפריע או אכפת לו שהוא לא מתחבר לאנשים וגם אנשים לא מתחברים אליו משום שרק החלום מעניין אותו והוא מרוכז רק בחלומו להיות צולל . אני חושבת ששחר עשה טעות בדבר הזה ולא חשב בהיגיון משום שהסביבה החברתית חשובה מאוד במיוחד במקום בו אתה רוצה להישאר המון זמן והוא צריך להיפתח יותר לאנשים האחרים סביבו ולא לריב איתם ופשוט להיות נחמד אליהם כי ככה גם הם יהיו נחמדים אליו ויאהבו אותו . כשהמשכתי לקרוא ראיתי פתאום שהמפקד רוצה להעביר את שחר ליחידה אחרת בדיוק בגלל החברה שהוא לא מתחבר לאנשים ביחידה ודבר זה חשוב מאוד ביחידת הצוללים אז שחר שכנע את המפקד לתת לו זמן לשנות את זה .
פרק ח - פרק מלא במחשבות של שחר איך להשתנות ולהיות חברותי . הניסיון של שחר להתחבר לאחרים תוך כדי משימות בים לדוגמה הוא ואורי אחד מיחידת הצוללים יצאו למשימה בים והם בעצם לא ביצעו אותה בגלל אורי אך שחר לא רצה להלשין לצביקה המדריך רק בשביל שייצא חבר טוב ופה רואים את ההשתדלות שלו .אני חושבת ששחר עושה נכון בכך שהוא שותק לאחרים ולא תוקף אותם על דברים מעליבים שאמרו וסופג הכול . וכל זאת בשביל להישאר ביחידת הצוללים אך הבעיה היא שהוא לא מודע לזה שגם אם המפקד לא היה אומר לו לעזוב שחר עדיין צריך להתחבר לאחרים ולפי דעתי אם הוא יצליח להתחבר יהיה לו יותר כיף בלי כל תלונות .
פרק ט - שחר סוף סוף אמר לדלית מה שהוא מרגיש אליה בזמן שהם נפגשו ודיבר איתה על כל מה שקורה בבסיס.
בפרק הזה קיוויתי ואמרתי לעצמי שהוא חייב לספר לה שהוא רוצה שהם יהיו חברים והנה זה קרה והצליח כי בסוף היא אמרה שהיא חיכתה לו הרבה זמן . לבסוף שחר מחליט לספר על התקרית שהייתה עם אורי (החבר למשימה בים ) לצביקה ולדעתי זו החלטה נכונה כי כמה שצריך להשתלב לחברה דבר כזה צריך לספר, והנה שחר לא רק סיפר לצביקה אלא הוא סיפר גם לחברים של אורי מול אורי ובסוף כולם היו בעד שחר מה שמראה שניסיון ההשתלבות שלו הצליח .
פרק י - פרק מלא בתקווה ופחד בקשר לניסיון שהיה לשחר במשך חודש והאם הצליח בזה . שחר הציל את אורי מכריש בים למרות כל המלחמה הזאת שיש בניהם הוא לא רצה שיקרה לו משהו וגם אולי זה יעזור בכך שאורי יירגע עם העניין שיש לו עם שחר . אחרי המקרה שהיה עם הכריש אורי הודה לשחר . לפי דעתי שחר יצא כאן אמיץ וגיבור בצעד שעשה שהחליט להציל את שחר ואני חושבת שלא כל אחד היה עושה מעשה כזה .
פרק יא - כן שחר הצליח בניסיון שהיה לו במשך חודש והנה סיים את קורס הצוללים בהצלחה . הוא לא ניתק קשר עם חבריו שהכיר שם בקורס ואף הכיר חברים חדשים ללא קושי . לפי מה שקראתי בפרק ניתן לראות ששחר התגבר על הקושי שהיה לו במציאת חברים ועכשיו הוא מלא בביטחון . ימים עברו והנה הוא מתבגר ומתחתן עם דלית והכל עובר בהצלחה אפילו ירח הדבש הארוך והמהנה שלהם רק דבר שהעציב אותו כל הזמן זה אביו ואחיותיו שלא ענו לו לשום מכתב ששלח אליהם והנה נולד בן ושחר מספר על כך במכתב לאביו וגם מקבל תשובה בהפתעה שאבא מתכוון להגיע לביקור . הפגישה בניהם אחרי כל כך הרבה שנים ריגשה אותי מאוד ובפרק הזה הכול קורה כל כך מהר ויש המון פרטים כמו הידיעה המעציבה על רוזה שנפטרה ולא זכתה לראות את שחר .
פרק יב - התחילה מלחמה " מלחמת ששת הימים " ושחר שהה ימים רבים בתוך הצוללת בדרך למבצע קומנדו .
הפרק הזה העלה בי פחד והתחלתי להבין קצת יותר על המלחמה וראיתי הכול מהצד למשל הפגיעה בצוללת שבו שחר היה . שהצוללת הגיעה לנמל האויב שוב חשתי בפחד אם ייהרגו אנשים או מה יעלה בגורל כל הלוחמים שנמצאים בתוכה . הרגע שהכי חששתי ממנו הוא הרגע בו שחר עזב עם עוד כמה את הצוללת והתפללו להצליח במשימה ושוב לחזור לצוללת בחזרה לארץ בשלום .
פרק יג - בפרק הזה הייתה הרבה תקווה האם שחר וחבריו למשימה יצליחו בה, כל הפרק היה מלא במתח ואני חושבת שהלוחמים האלה גיבורים גדולים שעשו צעד מסוכן . שחר והאחרים לקו על עצמם את המשימה עם כל הפחד שהיה עליהם ואני חושבת שזה מדהים .בסוף הפרק ראיתי שפתאום יש אזעקה ומשם לא ידעתי מה יעלה בגורלם .
פרק יד - שחר והלוחמים נתפסו . באותו רגע פחדתי להמשיך לקרוא כי לא ידעתי מה יקרה להם האם ייענו אותם וימותו וכן זה קרה כלומר הם לא מתו אבל עינו אותם מכות רצח זה אחר זה בתורות . הפרק המשיך מרגע לרגע למתוח וכל הפרק רק עלתה בי שאלה אחת והיא האם הם ימותו . היו רגעים שהיה קשה לי לקרוא כי פחדתי ממה שעלול לקרות להם ורק קיוויתי שהם יצליחו לברוח בחזרה לארץ . ברגעים שעינו את שחר אמרתי לעצמי שהוא מאוד חזק שהוא לא נשבר ומספר דברים אחרי כל מה שעושים לו שם ואני חושבת עליו שהוא גיבור אמתי ולא רק הוא גם עמוס יוסי יפתח אסף ובוקי . באותו רגע שלקחו את כל אלה למקום לא ידוע והודיעו להם שהם הולכים למות פחדתי נורא .
פרק טו - הפרק האחרון עם סוף טוב כמו כל הסיפורים . בפרק הזה הייתי מלאת תקווה ואושר . שחר והאחרים הצליחו לברוח וחיכו רק לספינה מהארץ שתבוא לקחת אותם, הם היו כל כך מותשים אבל עדיין לא איבדו תקווה . הרגע שהם ראו את הספינה מהארץ ששייכת להם מתקרבת לכיוונם עלה בי אושר והוצפתי שמחה והנה הספינה הזאת הצילה את חייהם כי מי היה יודע עד מתי היו מחזיקים מעמד ולבנתיים הם החזיקו מעמד המון זמן אבל אם הספינה לא הייתה מגיעה אליהם היה יכול לקרות אסון . הם הגיעו לארץ ונחשבו כגיבורים, הם חזרו לביתם בשלום והסוף הוא סוף טוב ויפה .
הספר מרגש מאוד ואני אישית אהבתי אותו מאוד אני חושבת שהרבה יאהבו אותו אם יקראו . מתואר על ילד שהוא בעצם המספר שאחרי שנים הוא מחליט לשחזר את העבר שלו בעצם את מה שחווה מילדותו עד היותו גדול וכבר אבא . אני חושבת שהספר הוא ספר ממש יפה וזה ספר שכל ישראלי ירצה לקרוא אותו ויאהב אותו . בספר יש חוויות רבות שלא כולם עוברים אותן . אני חושבת שהספר מדהים ואהבתי אותו מאוד .
